מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית חיפה

פסק דין

לפני תביעת שיבוב לתשלום סך 26,253 ₪ המהווה לטענת התובעת נזק והוצאות בהם נשאה עקב אירוע הצפה מיום 20.1.10 בדירת מבוטחה מר עמוס דובני.

על פי הנטען ביום האירוע ירדו גשמים רבים שהביאו לקריסת מערכת הביוב העירונית ולהצפת דירת המבוטח וכתוצאה מכך נגרם נזק רב.

התובעת טוענת שרק לאחר קרות ההצפה הואילה הנתבעת לבצע הגבהה של שפת המדרכה ושיפור מערכת הניקוז במקום.

הנתבעת טוענת כי ביום האירוע אכן ירדו גשמים עזים ובכמות חריגה, במקום בו מצויה דירת המבוטח-נחל עמיק שהוא ערוץ עמוק ותלול, החלו לזרום מי נגר עילי שגאו, עברו את גובה המדרכה וגלשו אל חצר הבניין.

הנתבעת טוענת כי מדובר בכוח עליון שאינו בגדר חובתה לצפותו וכי לא רובצת אחריות לפתחה והיא מצדה ביצעה ומבצעת פעולות אחזקה של מערכת הניקוז כגון ניקוי או סכר שהוקם במורד הואדי.

בנוסף טוענת הנתבעת שיש להשית אשם מלא או אשם תורם ניכר על המבוטח בגלל אי התקנת מערכת שאיבה לפי תקנות התכנון והבניה, אי ביצוע איטום נכון לקירות תוספת בניה ובניה ללא היתר בקומה שלא הייתה מיועדת למגורים.

בנוסף, מפנה הנתבעת לכך שלמבוטח ידע מקצועי בתחום הבניין ובתחום התכנון ובכל זאת לא צפה ולא ביצע את שנדרש היה על מנת למנוע או להקטין את נזקי ההצפה.

מטעם התובעת העיד המבוטח, מטעם הנתבעת העיד מר ליבוביץ-מנהל מחלקת הניקוז אצלה.

העדים נחקרו, ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי וברוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

זכותה של התובעת לתבוע נגזרת מזכותו של המבוטח לעשות כך כניזוק. במקרה דנן עולה ולפחות במאזן ההסתברות הנדרש כי אין מקום להטיל על הנתבעת "אשם" כמשמעו בפקודת הנזיקין.

הנתבעת טענה כי לא יכולה הייתה היא לצפות את אירוע הנזק ומשתי סיבות:

האחת כי מדובר באירוע גשם חריג המהווה כוח עליון.

השנייה כי מדובר במעשים ומחדלים מצד המבוטח שעליהם לא ידעה ואשר בסופו של יום הסתבר שהם היו הסיבה היחידה או המכרעת לקרות הנזק.

אשר לטענה הראשונה, אין כלל חולק כי מדובר היה באירוע גשם יוצא דופן וכנראה ראשון מסוגו באזור בו נמצא בית המבוטח.

המבוטח עצמו תיאר את שקרה : "הכמויות שירדו והגיעו היו אדירות ואי אפשר היה לשער".

אין בפני ראיה כי עובר למקרה נשוא התיק זה ובמשך עשרות שנים בהם עומדים הבתים ברחוב אירע עוד אירוע הצפה דומה, הדבר מבסס מסקנה שמדובר באירוע חריג ביותר.

האם מדובר באירוע כה חריג שלא ניתן היה לצפותו? האם מעשי ואפשרי לבנות מערכת ניקוז שתקלוט כמות כזו של מי גשמים והאם ראוי לחייב עירייה בביצוע השקעה בסדר גודל כזה על מנת למנוע אירוע מינורי למדי של פעם בחמישים שנים? שאלה זו נותרה פתוחה, הצדדים ובייחוד הנתבעת שהנטל להוכחת טענת הגנה זו רובץ לפתחה לא הביאו בפני מספיק נתונים כדי לקבוע שחל הפטור שבסעיף 64(1) לפקודת הנזיקין.

יחד עם זאת, כשאין חולק שמדובר במקרה יוצא דופן וחריג שאין לו תיעוד בעשרות השנים האחרות וגם אם לא חל הפטור עקב "כוח עליון" לא בנקל יושת בנסיבותיו של המקרה אשם על הנתבעת ויש צורך ביותר מאשר סתם טענות כדי לעשות כן.

אשר לטענה השנייה שהעלתה נתבעת בעניין אשמו של המבוטח המשליך על חובתה לצפות את הנזק יש בסיס ממשי.